עוגיות פולנטה עם ריבת שזיפים ללא גלוטן

השבוע שאלתי את מאיה אם היא תרצה דייסת תירס לארוחת ערב. תשובתה היתה :”לא, אני כבר לא תינוקת”. לא היה ברור לי למה דייסה נחשבת לאוכל של תינוקת כי אני עד היום נורא אוהבת לאכול דייסה חמימה ומתוקה. אמי היתה מכינה לי דייסה מתוקה על בסיס חלב מקמח תירס והיתה מוסיפה לקערה שהגישה לי פירות מריבה שהכינה (תות, שזיף או כל ריבה אחרת). פה הבנתי שאני הולכת לשלב בין דייסה לעוגיה וכל כמויות קמח התירס שיש לי, לא ילכו לאיבוד.

מה ההבדל בין פולנטה, ממליגה והדייסה המתוקה של אמא שלי?

לעוגיות קראתי “עוגיות פולנטה עם ריבת שזיפים ללא גלוטן” בגלל שבישראל המונח השגור לדייסה מקמח תירס היא כמובן “פולנטה”. פולנטה זה תבשיל איטלקי מהקמח וממליגה זה תבשיל רומני. יש הבדל באופן הבישול ובהגשה כמובן, אבל ברוסיה היו מכינים דווקא דייסה מתוקה. העקרון הוא די דומה בכולם, בישול קמח התירס הגס במים (ולעיתים בחלב). יש הסבר מרתק על כל אופני ההכנה באתר של עז תלם– ממליצה לקרוא.

באילו קמחים נשתמש?

קמח תירס גס, לא קמח תירס דק ולא קורנפלור. אני כמובן מתכוונת לקמח שרואים את גרגיריו ויש אריזות שמציינות “קמח תירס לפולנטה”. אלה טובים לנו. בשביל שהעוגיה תידבק ותהיה נימוחה, צריך להוסיף גם עמילן כלשהו- אני מוסיפה קמח טפיוקה, הוא אחראי על הנימוחות. באחת הפעמים שהכנתי אותן הוספתי קמח אורז מלא וקמח שקדים וזו היתה עוגיה פריכה במיוחד. אפשר לשלב פה את הקמחים האלה, אבל פחות נרגיש את קמח התירס.

לסיום, אפשר לוותר על הריבה במרכז, אבל היא מוסיפה לדעתי, הכל עניין של טעם. בנוסף, אין פה צורך במיקסר, ניתן לערבב עם כף.