הורים ללא גלוטן: מה עושים כשמגלים צליאק לילד/ה

את הצליאק גילינו לבתי מאיה לפני כשנתיים לאחר שהבחנו בכמה דברים מחשידים כמו אנמיה, אי עליה במשקל. כשאבחנו את המחלה, היינו בשוק מוחלט ולא ידענו בכלל מה זה צליאק. עם זאת, בבית החולים אמרו לי שזו “המחלה הכי טובה שיכולה להיות”.

צליאק זו מחלה של המערכת החיסונית שיכולה להתבטא במגוון תסמינים שבאים לידי ביטוי אם אוכלים גלוטן. גלוטן הוא חלבון המצוי בחיטה ובעוד מקורות. אין תרופה לצליאק, התרופה היחידה היא להימנע ממזונות המכילים גלוטן למשך כל החיים. אדם עם צליאק שמקפיד על תזונה נטולת גלוטן הוא בעצם אדם בריא. אם בטעות אכל מזון המכיל גלוטן, יכול להיות שיסבול מתופעות כמו כאבי בטן או שלשול או יכול להיות שלא יתבטא בכלום (צליאק א-סימפטומטי). עם זאת, יש להימנע מגלוטן כליל ואפילו פירור אחד של מזון המכיל גלוטן, יכול לגרום להשלכות ארוכות טווח.

אז איך נערכים כשמגלים שאנו או מי מבני משפחתנו הוא צליאקי?

לא ידעתי בהתחלה מאיפה להתחיל וזה היה השלב הכי קשה. הכי קל לי היה להפוך את כל המטבח ללא גלוטן, לא קונה קמחים רגילים ואת כל הגלוטן שהיה לי בבית חילקתי או זרקתי. אני קונה פסטה ולחם עם גלוטן לי ולבעלי (הבן שלי שהוא לא צליאקי מוכן לאכול רק את האוכל שבתי אוכלת). חוץ מזה, בבישול זה הרבה עניין של ניסוי וטעיה. תוכלו לקרוא מתכונים שהינדסתי במשך התקופה בעמוד הראשי.

אז בואו נסכם בנקודות איך כדאי להיערך כשמגלים על המחלה:

מדריכים ללא גלוטן-

אם אתם רוצים לעיין בחומר מקיף על צליאק ואיך חיים איתו, ממליצה על המדריכים הבאים:

1. עמותת צליאק ישראל
2. ארגון זכויות צליאק
3. קבוצות פייסבוק- Celiac, צליאק-ללא גלוטן

כלי אוכל–

תחילה יש לנקות את כל המשטחים במטבח, היכן שהכנו מזון עם גלוטן ואז לעבור לכלים: לשטוף היטב תבניות רב פעמיות, סירים וסכו”ם. מסננות וכפות עץ רצוי להחליף לחדשות.

תבלינים–

אני זרקתי את כל התבלינים שהיו לי ורכשתי חדשים. החברות שידועות כנקיות מגלוטן הן: מיה, תבליני טעם וריח, התבלינים של איילת ותבליני מימון (רק תבליני מימון מציינים על האריזה
“ללא גלוטן”). אם לא בטוחים אז לראות בכיתוב מי היצרן ואם זה א.ל יצור ושיווק תבלינים בע”מ אז השימוש בטוח. בנוסף, אני קונה תבלינים בתפזורת אם המוכר מתחייב שהמקום נקי מגלוטן.

פירות יבשים ואגוזים–

לעיתים בחנויות תבלינים מקמחים פירות יבשים עם קמח, אך יש מקומות שמוסיפים קמח תפו”א וכך זה בסדר. בקליית חממה בהרצליה המוכר שומר את הפירות היבשים שלא מקומחים במקרר בשקית נפרדת וכך גם קמח השקדים ארוז בנפרד. את רוב הפירות היבשים והאגוזים אני קונה של חברת מיה בסופר.

קמחים–

עניין של ניסוי וטעיה. ניסיתי את כל הקמחים הקיימים בשוק, כל קמח מתאים לסוג אחר של מאפה/עוגה. הכי אהבתי את קמח כרגיל וקמח שי של הטבע לעוגות בחושות, פיצות ועוגיות וקמח מולינו למאפי שמרים. יתרה מכך, ממליצה להשתמש בקמחי מקור, שכן הם בריאים יותר ולא מכילים עמילן כמו קמחים אחרים. לדוגמא קמח כוסמת נפלא למאפינס, קמח דוחן הולך אצלי בפשטידות ותמיד אפשר לשלב בין כמה סוגי קמחים.

לחם ללא גלוטן–

ממליצה להקצות במקפיא מגירה מיוחדת ללא גלוטן, שכן הלחמים ללא גלוטן נשמרים אך ורק בהקפאה. גם כאן יש ניסוי וטעיה, הבת שלי הכי אהבה את לחמניות המיני של חברת Green lite. במרוצת הזמן למדתי גם להכין בבית, לדוגמא לחמניות בית ספר ללא גלוטן. יש גם לחמים טריים ללא גלוטן בשופרסל, אבל הרוב שתמצאו ברשתות השיווק קפואים.

מסגרות שבהן לומד הילד–

לידע את הגננת/המורה מיידית. יש עלונים שונים המסבירים על הצליאק בפשטות ומפרטים אילו חטיפים מותר. אני ביקשתי שאם מחלקים דבר מה בגן ולא בטוחים אם מותר אז להתקשר אליי, בימים של ימי הולדת שלחתי חתיכת עוגה שהקפאתי מראש. בצהרון אמורים להיות ערוכים לילדים עם צליאק. לא נתקלתי בבעיה מיוחדת חוץ מחלוקת סופגניות בחנוכה או פלאפל עם גלוטן ביום העצמאות שלועד הגן היו מגבלות לוגיסטיות בהשגת כיבוד ללא גלוטן. טיפ שלי: לא לקחת ללב. אמא לילד צליאקי פעם אמרה לי:” אם אין אני לו, אז כלום לו” ובחרתי לקחת את זה איתי ופשוט להיערך מראש לכל תרחיש ולמלא את המקפיא בכל מה שאצטרך. אפשר גם לערוך פעילות נחמדה בגן או בבית ספר של הילד ששאר הילדים יכירו פחות או יותר אילו מזונות מכילים גלוטן ואילו לא.

מסעדות–

יש בקבוצות הפייסבוק המלצות על הרבה מסעדות. לפני שיוצאים למסעדה יש לערוך מיני תחקיר, לעיין בתפריט ואפילו להתקשר לוודא שיש מנות ללא גלוטן. בכל המסעדות אין באמת מטבח נפרד להכנת אוכל ללא גלוטן וכולן מדגישות שהמנות עלולות להכיל גלוטן שכן ההכנה היא לא בסביבה חופשית מגלוטן (זיהום משני). כמובן, שזה שיקול של כל משפחה ומשפחה.

טיולים/חו”ל-

אז עד עכשיו היינו רק בגרמניה, מאז שגילינו את הצליאק. ההעדפה שלי היא לטוס למקומות עם מודעות גבוהה לעניין, ואכן בגרמניה ברוב המסעדות מבינים ומנסים לבוא לקראת. ההמלצה שלי היא לקחת דירה שאפשר לבשל בה לרוב ולקנות ממגוון המוצרים נטולי הגלוטן שיש בסופר. יש לקחת מוצרים שהצליאקי אוהב במיוחד מהארץ. זה מה שעשיתי כשטסנו, וגם חזרתי עם מזוודה מלאה במוצרים גרמנים נטולי גלוטן שעלו גרושים.