ארצות הברית ללא גלוטן החוף המזרחי ברכב

המסלול שלנו לחוף המזרחי של ארה”ב: 

יום 1– טיסה דרך לונדון ל- JFK ניו יורק והגעה למלון Element שבניו ג’רזי (יותר זול ללון שם מאשר במנהטן). בדרך למלון קפצנו לטארגט ואספנו פיק אם שהזמנו עוד מהשדה של מצרכים לחדר במלון. היינו גמורים מהטיסה אז לא רצינו להתעכב.

יום 2– נסענו למעבורת מניו ג’רזי למנהטן, חנינו בחניון שליד המעבורת (אפשר לקנות כרטיסים אונליין באתר הזה). המעבורת עוצרת בסביבת הטיימס סקוור (15 דקות הליכה)- זו חוויה לנסוע במעבורת ולראות את קו הרקיע של מנהטן. משם הלכנו לטיימס סקוור ועלינו על אוטובוס תיירים לקומה השניה. האוטובוס זו המלצה חמה כי הבניינים גם ככה גבוהים ותפסתי כמה זוויות צילום טובות מהאוטובוס. עצרנו בתחנה שליד מוזיאון הסליים והעברנו שם שעה ומשהו, מאוד חוויתי לילדים. משם נסענו שוב באוטובוס עד לדאונטאון לממוריאל של מגדלי התאומים ולסושי ללא גלוטן במסעדת Wei West משם המשכנו לתצפית במגדל החדש שנבנה לאחר נפילת מגדי התאומים One Worls Observatory שמשם רואים היטב גם את פסל החירות. כשסיימנו התחיל לרדת מבול, הסתובבנו קצת בקניון התת קרקעי של המגדל וחזרנו באוטובוס לטיימס סקוור. קפצנו חנות הענקית של M&M וגילינו שכל הסוכריות עלולול=ת להכיל גלוטן. חזרנו בידיים ריקות למעבורת ואז למלון. אגב, ממש ממליצה לטייל בטיילת של נהר ההדסון שליד המעבורת!

יום 3– היום העמוס במנהטן הספיק לנו והחלטנו להשאר בג’רזי. נסענו לפארק המים המקורה הכי גדול בארה”ב Dream works Waterpark בקניון ענק ויפהפה American Dream. בילינו חצי יום (אין במזנון אוכל ללא גלוטן) והמשכנו למסעדת Red Robin בסביבה ומשם למלון.

יום 4– עזבנו את ניו ג’רזי והתחלנו בנסיעה צפונה למפלי הניאגרה. נסענו כ-4 שעות עד לשמורה Warkins Glenn המהממת, תוך עצירה בעיירה Owego לארוחת צהריים במסעדה Owego Original’s (כניסה חינם). במסעדה אופציות ללא גלוטן בתפריט, מאיה הזמינה פסטה ללא גלוטן. ב- Watkins Glenn הלכנו ל- George Trail, מסלול של כ-4 ק”מ במפלסים שונים עם מפלים יפהפיים.

אחרי שסיימנו את המסלול לנסענו למלון Marriot Courtyard בעיירה Horseheads ואכלנו במסעדה הסמוכה Outback.

יום 5– המשכנו בנסיעה צפונה. עצרנו בעיירה Mount Morris כי ראינו שיש שם מאפיה ללא גלוטן Suzea’s Gluten Free. העיירה כאילו לקוחה ממערבון ובעלת אופי של המאה ה-18. במאפיה של סוזי פגשנו בבעלת המקום, ששמה…סוזי(: היא סיפרה לנו על תעשיית המזון בארה”ב וכמה היא מזועזעת ממנה, על המרכיבים הלא בריאים שבמזון ללא גלוטן, אך את המתכון הסודי למאפים הנהדרים שלה סירבה לגלות.

המשכנו למפלי הניאגרה לצד האמריקאי שם ישר עשינו סיור בספינה Maid of the mist ואז עברנו לצד הקנדי ואכלנו במסעדה הכל כלול היפנית East Izakaya שהיתה חוויה יחודית עם רובוט שמשמש בתור מלצר. לאחר המסעדה הלכנו לצפות במפלים מהצד הקנדי, ואין מה לומר, המחזה מרשים ועצמתי. לאחר מכן, הלכנו לאטרקציה  Journey behind the falls, שהיתה לנו כבר מיותרת. המתנה של שעה במקום סגור וחנוק כדי להכנס לעשר דקות מאחורי המפלים בחלל עוד יותר קלסטרופובי, המחזה יפה אבל היינו מוותרים.

בסוף היום לקחנו לילה במלון Marriott עם נוף משגע למפלים וב-22:00 חזינו במופע זיקוקים שנמשך 10 דקות מעל המפלים.

קחו בחשבון שהחניות השונות סביב הניאגרה נורא יקרות ועולם 30-50 דולר, לא משנה כמה זמן אתם חונים.

יום 6– עברנו את הגבול הקנדי וחזרנו לשטח ארה”ב (חיכינו כחצי שעה בגבול). עצרנו בבמאפיה נוספת ללא גלוטן Vin Chet במדינת ניו יורק, חצינו לפנסילבניה תוך עצירה בדרך במסעדה בשם Olive Garden שהיא רשת עם מענה לנושא הללא גלוטן והגענו למלון שלנו לעצירת לילה Marriott Residence Inn Harrisburg Hershey שליד פארק הרשי.

יום 7– בבוקר קמנו וישר נסענו בפתיחה למפעל השוקולד המפורסם של הרשי. עשינו את הסיור החינמי במכוניות הנעות במפעל והחלטנו לא לעשות אטרקציות נוספות במקום, כולל הלונה פארק השכן. רק קנינו מעט שוקולדים והתחלנו בנסיעה לכיוון וושינגטון. חצינו את פנסילבניה, מרילנד ווירג’יניה (בוירג’יניה עצרנו באאוטלט בשם Leesburg לארוחת צהריים ומעט שופינג). משם המשכנו עוד כשעתיים-שלוש לוושינטון הבירה למלון Courtyard by Marriott.

יום 8– וושינגטון יום שלם.

לגבי וושינגטון יש 2 דברים חשובים: חנייה נורא יקרה, מצאנו חניה במרחק 10 דקות הליכה מהמלון בעלות של 50 דולר ליומיים. סביר.

דבר שני, שאם טיפונת מתרחקים מהמרכז יש הומלסים רבים בכל פינה ופתח של חנות, מה שעלול לפעמים להיות לא נעים להסתובב. הבנתי שהמגמה הזו של ריבוי חסרי דיור רק צומחת בעיר.

התחלנו את היום עם אוטובוס תיירים (הגענו אליו רגלית, ממש נעים להסתובב במרכז, יש פארקים יפהפיים בכל פינה) שהקיף את כל המונומנטים החשובים בעיר- הבית הלבן, הקפיטול, ספריית הקונגרס, אנדרטת וושינגטון, מצבת זכרון לתומס ג’פרסון, אנדרטת לינקולן ועוד. ירדנו בתחנת הבית הלבן והקפנו אותו מכל כיוון. לא תפסנו תמונה טובה דיו כי ממש היתה טבעת אבטחה מסביבו.

את ארוחת הצהריים סעדנו במסעדה הים תיכונית Roti ואפילו היתה להם פיתה ללא גלוטן. משם עלינו שוב לאוטובוס התיירים והתכוונו לנסוע למוזיאון החלל. לתומנו חשבנו שבגלל שכל המוזיאונים כמעט הם חינם בוושינגטון פשוט נוכל להכנס, אבל לא כך הדבר- כבר לא היו מקומות להכנס (הבנתי שחלק מהמיצגים היו סגורים) ונאלצנו לחשב מסלול מחדש.

הלכנו למוזיאון האינדיאנים הסמוך (אליו מן הסתם לא היה תור) ולמדנו על ההסטוריה החשובה הזו. לאחר מכן הלכנו למוזיאון הריגול שהמליצו לי עליו (הוא דווקא בתשלום) ונורא נהנינו שם! למרות שהוא היה באנגלית, הילדים נורא הסתקרנו ובילינו בו שעתיים. חזרנו למלון ב- Uber מותשים.

יום 9– נסיעה 6 שעות לצפון קרוליינה, לא היתה איזו עצירה מעניינת בדרך, רק עצרנו לארוחת צהריים ב- Chipotle רשת מקסיקנית עם מגוון אוכל “אמיתי” ללא גלוטן. הגענו למלון שלנו Residence inn באגם נורמן שבצפון קרוליינה (ליד העיר שארלוט) ללילה. מקום יפהפה עם וילות על אגם. נכנסו לסופר מקומי Teeter Harris ואכלנו ארוחת ערב במלון.

יום 10– בבוקר הלכנו למשחקייה שסמוכה למלון בשם Urban Air Trampoline להוצאת אנרגיות לפני נסיעה. מתחם גדול של טרמפולינו, אומגות וכל מה שילדים אוהבים. ואפילו היתה במקום פיצה ללא גלוטן. לאחר מכן נסענו 3.5 שעות לעיר צ’ארלסטון שבדרום קרוליינה, בעלת הקסם הדרומי. יצאנו לטיול במרכז העיר ואכלנו גלידה ומקרונים ב- Le Macaron כי כל המסעדות היו עמוסות. עברנו ב- Whole foods לקנות קצת מצרכים ואכלנו בחדר שלנו במלון Residence Inn.

יום 11– סיור מודרך בצ’ארלסטון על אוטובוס תיירים עם מדריכה באנגלית, סיור שכיסה את כל המקומות החשובים וההסטוריה המעניינת של העיר. ארוחת צהריים בלואיס ברביקיו, לפי המלצת המוכרת מחנות המקרונים. היא אמרה שאם לא אכלנו בלואיס ברביקיו, אז לא אכלנו ברביקיו אמריקאי אמיתי בחיים. ובהחלט זה סוג של מוסד, והבשרים היו משהו מיוחד. אחה”צ נסענו לפארק המגנוליות, נחמד מאוד וקסום אבל אפשר לוותר.

יום 12-המשכנו בנסיעה דרומה, חצינו את הגבול לג’ורג’יה, עצירה ב- Tanger Outlets Savannah שליד העיר סוואנה. אכלנו במסעדת Sawaddeeka התאילנדית שהיתה בסביבה והמשכנו ישירות לפלורידה לעצירה במלון Residence Inn ליד העיר ג’קסונוויל.

יום 13– נסיעה לעיירה המתוקה St.Augustine, ממש חובה עצירה למיש שעובר את הדרך ברכב. ביקרנו במוזיאון הפיראטים (לא חובה, אבל מעביר שעה), עלינו על חומותיה של העיר ולמדנו על ההסטוריה של העיר וטיילנו בטיילת המרכזית שהיא מלאה במסעדות וגלידריות. אכלנו בגלידריה Mayday שהיו שם שפע טעמים ללא גלוטן. לאחר מכן המשכנו לנסוע הישר לאורלנדו למלון Marriott’s Cypress Harbour Villas.

יום 14– דיסניוורלד (Magic Kingdom)

ליום הזה צריך להתכונן נפשית (בצחוק), יש פרוצדורה לפארק הזה וזה יום לא פשוט.

קודם כל, צריך לקנות כרטיסים מראש ולבדוק אם יש מקומות ביום הנבחר. חשוב מאוד להרויד את האפליקציה, להכיר את הפארק ולסמן מתקנים שרוצים ללכת אליהם.

בערב שלפני הביקור נפתחת האפשרות לקנות “ג’יני פלוס” שזה קיצור תורים, אבל שימו לב שכל פעם אפשר להזמין קיצור למתקן אחד בלבד, זה לא ללא הגבלה! 

חייבת לומר שעד 14:00 הספקנו מלא מתקנים (ותפס אותנו גשם, שכחתי להביא מעילי ניילון שהבאתי מהארץ ונרטבנו, זה היה לא נעים אבל התייבשנו בשמש), אך לאחר ארוחת צהריים במסעדת היפה והחיה עשינו טעות. נעמדהו בתור למתקן של שבעת הגמדים שרשום באפליקציה זמן המתנה 60 דקות ובפועל זה רק התארך ופספסנו כמה מתקנים של “ג’יני פלוס” שהזמנו בראש באפליקציה. חיכינו שעתיים וחצי! אחרי שעה המתנה כבר היה לנו חבל לצאת אחרי ששרפנו שעה, חשבנו שהנה עוד מעט יגיע תורנו (לא בכל מתקן רואים עד היכן התור) ונשארנו לחכות עם כולם.

אבל הכל לטובה, כשסיימנו את המתקן המייגע הזה הספקנו מלא מתקנים עד 21:00 בקיצור תורים של “ג’יני פלוס”. לא הכל מספיקים!

מופע הזיקוקים היה מרהיב אבל החזרה קצת קשה כי כולם נוהרים אחרי הזיקוקים מהפארק ביחד ולקח לנו זמן למצוא את הרכב בחניה הענקית (תסמנו במפה היכן חניתם).

סך הכל הכללי, היה נהדר, מגבש וכיף, מעצבן, מצחיק וצבעוני. הביאו מלא חטיפים איתכם.

יום 15– יום הולדת למאיה. בילינו בבריכה הנהדרת במלון את הבוקר ולצהריים יצאנו למסעדת סושי (אחת מיני רבות שפזורה בעיר). לאחר מכן הלכנו לשופינג בקניון Millenia.

יום 16- פארק מים Aquatica

בחרנו ללכת לפארק מים, התלבטנו בין כמה וראינו שהפארק הזה לא גדול מדי ויש מלא מתקנים לגילאים של הילדים ואפילו לא הספקנו הכל. קנינו כרטיס קיצור תורים שיצא ממש משתלם, עם זאת ממליצה לא להשקיע ב”קבאנה”, כלומר מקומות מוצלים ויותר נוחים שהם רק שלכם. אם באים ראשונים על הבוקר, אפשר למצוא מיקום טוב והיכן שהיו הקבאנות שלנו היו במיקום לא טוב מבחינת השמש, חבל על הכסף.

עם זאת נהנינו מאוד, במיוחד מנחל הזרמים וכל מגלשות האבובים.

יום 17– נשארנו במלון כי ניסן לא הרגיש טוב, שכרנו אופניים, בילינו במועדון ילדים וחרשנו על הבריכות.

יום 18– רציתי נורא לנסוע ליוניברסל סטודיוס, אבל ניסן עם ההצטננות לא היה מסוגל, ובין כה וכה היינו קצת מותשים, אז נסענו לאאטלט לא רחוק להשלמת קניות ולמסעדה אסייתית Orchid באיזור ממש מתוק בשם Winter Park. חזרנו למלון לכביסות ואריזות.

יום 19– נסיעה לנמל לשיט של רויאל קאריביאן. הגענו לפורט Canaveral שזה נמל שסמוך לאורלנדו (כ-40 דקות נסיעה), שם חנינו ועלינו לאוניה Independence of the sea. את השיט הזמנו 6 חודשים מראש ובחרנו בחדר גדול יותר עם מרפסת פינתית. המרפסת זה שדרוג ענק וממליצה עליו. יש אוכל בשפע כל היום וכמובן יש פינה ללא גלוטן, אבל גם אם חבר יכינו לכם במיוחד (בחדר אוכל ובכל מסעדה שתלכו, כאלה שבתשלום נוסף וכאלה שכלולות במחיר). על האטרקציות, הפעילויות והמסעדות מוסברות היטב באפליקציה של רויאל קאריביאן ומפורט שם מה כלול במחיר ומה לא.

יום 20– הספינה עגנה בבהאמאס באי Coco Cay, עליו יש פארק מים לגדולים (בתשלום) ולקטנים (כלול), אבל אנחנו הלכנו ישר לחוף בצד השני של האי ובילינו שם את רוב הזמן. יש חדר אוכל על האי כלול במחיר, ובצהריים חזרנו לספינה.

יום 21– עגינה באי Nassau ששייך לבהאמאס. אישית פחות התלהבנו, רואים שזה עולם שלישי, המדרחוב הראשי מסוגנן ומצוחצח אבל אם פונים מטר משם, רואים הזנחה ועוני רב. הלכנו למוזיאון הפיראטים שעל האי ואז לחוף יפהפה עם חול לבן (שילמנו 40 דולר על 2 מיטות שיזוף). חזרנו די מהר לספינה. אגב, יש מלא אופציות לאטרקציות באי כמו סיור מודרך, שיט עם דולפינים, פארק מים אבל המחירים מטורפים ולא הגיוניים.

יום 22– סיום השיט. בבוקר יצאנו מהספינה ונסענו למוזיאון החלל של נאס”א שצמוד לפורט Canaveral. היינו כשלוש שעות ועדיין לא הספקנו חצי, אז לקחת בחשבון. יש תורים פה ושם אבל בגדול הספיק לנו והתחלנו את הנסיעה למיאמי (כשעתיים וחצי), שזו התחנה האחרונה. בדרך עצרנו במסעדה בשם Bolay, שכולה ללא גלוטן. הגעה למלון Residence Inn Miami.

יום 23– יום שלם במיאמי. מיאמי עיר גדולה עם אווירה מדליקה ומזג אוויר לא צפוי. בבוקר הלכנו למוזיאון האשליות בעיר, לפני זה טיילנו על באחת המרינו וראינו קבצנים פזורים בשכיבה על המדרכות, מחזה די מטריד. אחר כך אכלנו באחת המסעדות באיזור שנקרא “הוואנה הקטנה”, איזו ססגוני שבו ריכוז גבוה של אוכלוסיה מהארצות הלטיניות. חזרנו למלון להתארגנות לטיסה מחר. עוד עשיתי סיבוב קניות אחרונות ליד המלון והופתעתי לגלות סופר רוסי גדול.

יום 24– סוף הטיול, הלכנו בבוקר לחוף הים, שם פגשתי במים צורבים של מדוזה. קצת כוויה ברגל, אבל חזרנו לבריכה במלון ונהננו מארוחת הבוקר בזמן שהילדים בבריכה. ארגנו מזוודות ויצאנו לשדה התעופה במיאמי. היה לנו עיכוב בטיסה ללונדון, מה שגרם לפספוס הקונקשן. כתוצאה חיכינו 6 שעות בשדה הית’רו בלונדון לטיסת אל על בתל אביב. לא נורא, חוויה.